מה רבו מעשיך השם כולם בחכמה עשית
לתחום הסת"ם מגוון רחב של כלים וחומרים ייחודיים שהסופר ושאר בעלי המלאכה משתמשים בהם להכנת הסת"ם. אחד המופלאים שבהם הוא דווקא זה שהכי פחות מוכר….עפצים.
עפצים הינם חשובים ביותר להכנת דיו לסת"ם ובעבר הרחוק היו חשובים מאד לעיבוד עורות.
אז מהם עפצים?
עפצים הם גידולים על גבי איברי צמחים, ממינים שונים, הנגרמים כתוצאה מ"הדבקה" על ידי יצורים שונים ובעיקר חרקים מכמה סדרות. בעצם חרק מגיעה לעץ ומעוניין להטיל עליו את הביצים שלו. במקום להטיל אותם סתם כך על הענף, החרק מזריק לענף אינזימים הגורמים לגידול חריג סביב הביצים. כך הביצים וזחלים יכולים להתפתח באופן שמור מחום וקור וכדומה, ומצד שני אינם פוגעים בשאר הצמח. דוגמא לעץ עם עפצים הוא האלון התולע. הנקרא כך על שם חרקים הגורמים להתפתחות עפצים כדוריים ועפצים דמויי אלמוג על ענפיו.
בפעם הבא שתהיו ליד עץ אלון ותראו מתחתיו מלא בלוטות, תסכלו טוב ותראו גם כן מעין גידולים עגולים חומים שנראים כמו פירות קטנים של העץ. אלו העפצים.
העפצים של האלונים ובמיוחד של אלון התולע משמשים מאז העת העתיקה מקור להפקת טאנינים (Tannin) שהם מהחומרים החשובים בבורסקאות ואחד המרכיבים בהכנת דיו לסת"ם גם היום. הפקת הטאנינים מתבצעת בעזרת בישול העפצים במים והתוצר הוא תמיסה שנקראה בלשון חכמים מי מילין או מי עפצים.
למרות שבעבר היו משתמשים במי עפצים לצורך עיבוד העורות, הרי שמעיקר הדין אין חיוב להשתמש דווקא בחומר זה וכיום רוב עיבוד העורות נעשה על ידי חומרים אחרים לגמרי.
בדיו לעומת זאת, מעיקר הדין ישנו חובה להכינו בחומרים ובאופן שהיה נהוג מדורי דורות, כאשר אחד המרכיבים העיקריים שהשתמשו בהם הוא מי עפצים. לכן כל הדיו לספרי תורה, תפילין ומזוזות הוא עם מי עפצים.
ולמה כתבתי בתחילת המאמר שזהו אחד מהחומרים המופלאים שאנו משתמשים בהם? כי רואים כיצד השם ברא חרק ייחודי(במקרה הזה סוג של צרעה), לעץ יחודי(אלון תולע) בשביל להכין עפץ ייחודי שמשמש אותנו בכל אות ואות שסופר סת"ם כותב. בבחינת "מה רבו מעשיך השם כולם בחכמה עשית".
מראה פנימי של עפץ עץ אלון. משמאל: זחל של צרעה במרכז העפץ. מימין: אחרי שהצרעה עוזבת את העפץ היא משאירה מאחוריה קליפת ביצה.
